לאון נ' פושקין ניהול מסעדות בע"מ ואח'

החלטה

1. עניינה של החלטה זו הינה בבקשת המבקש להתיר לו הגשת ראיה חסוייה, לצורך הוכחת פלוגתאות משמעותיות בתיק, שתוצג רק לאחר הגשת תצהירי המשיבים או לאחר חקירתם.

2. בבקשתו מבקש המבקש להישען על הלכת סוויסה (ראה: רע"א 98/ 4149, סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח, פ"ד נה (1) 515) ועל הלכות נוספות של בתי הדין שניתנו בעקבות הלכת סוויסה, תוך שהינו מנמק את בקשתו בחשש שהצגת הראיה כעת, תגרום למשיבים להתאים את גרסתם בתצהירים מטעמם.

3. מנגד, הנתבעים מתנגדים לבקשה להתיר הגשת ראייה חסויה במועד מאוחר יותר, תוך שהם מבקשים לאבחן את הלכת סוויסה מהמקרה דנן. כן טוענים הם כי הגשת הבקשה הינה טקטיקה פסולה שכל מטרתה הינו הפתעת המשיבים שיש בה עיכוב וסרבול ההליך המשפטי.

הכרעה:

4. לאחר שקראתי את הבקשה, התגובה וכתבי הטענות שבתיק, לא שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה, ואלו טעמיי.

5. המחלוקת העיקרית בתיק זה הינה שאלת נסיבות סיום העסקת התובע בשירות המשיבים, האם זנח את עבודתו ויצא לחופשה ללא אישור, אם לאו. כן עולה בתיק זה שאלת זכאות התובע לרכיב שעות נוספות וזכויות סוציאליות.

6. עיון בבקשה מעלה כי המבקש לא ציין מהי הראייה החסוייה הנדונה. יתרה מזאת , עיון בבקשה מעלה כי הנימוק היחידי להגשתה, הינו שהנתבעים לא יוכלו להתאים גרסתם בתצהיריהם.

8. אכן הלכת סוויסה קבעה כי הכלל הינו שיש מקום לגילוי מסמכים, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים", אולם בית משפט רשאי לסטות מן הכלל האמור, אם הינו סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת. בהחלטה לסטות מן הכלל האמור, על בית המשפט ליתן דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות ולשאר נסיבות העניין.

9. יובהר כי הלכת סוויסה דיברה על סיטואציה בה הנתבעת היא זו שביקשה שלא לחשוף את ראיותיה בפני התובעים. כן דובר שם על שלב מקדמי של עיון במסמכים.

10. במקרה דנן מדובר על בקשת תובע, להתיר לו שלא להגיש ראיה חסויה במועד הנדרש, אלא במועד מאוחר יותר. כן במקרה דנן, לא מדובר על הליכים מקדמיים, אלא למעשה מדובר על בקשה שהוגשה לאחר הגשת תצהירי התובע. משכך למעשה אנו עוסקים בשינוי סדרי הבאת ראיות.

11. בית המשפט העליון דן בסוגיה זו ברע"א 5266/10, פלוני נ' מרכז רפואי פלוני ( טרם פורסם, 15.8.2010). שם הובהר כי המשמעות המעשית לדחיית מועד העיון בראיה של תובע, עד לאחר הגשת ראיות הנתבעת הינו למעשה שינוי סדר הבאת הראיות ולכן יש לקבל בקשות אלו במשורה ורק כאשר יש טעם מיוחד, כמצוטט:

"המבקשים אינם מצביעים על טעם מיוחד המצדיק לדחות את הגשת ההקלטה עד לאחר הגשת הראיות מטעם המשיבים. הסיכון שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב-רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל. אכן, לעיתים "זכותו" של התובע להתחיל בהבאת הראיות אינו נוחה לו; לעיתים יעדיף להביא את ראיותיו (ובמקרה זה – מקצת מראיותיו) רק לאחר שהנתבע חשף את מלוא גרסתו ואת הראיות העומדות לרשותו. כך במקרה שלפנינו. ואולם – הכרה בנוחות הטקטית הכללית שבהגשת ראיה מטעם התביעה לאחר הגשת מלוא ראיות ההגנה, כטעם המצדיק לשנות את סדר הבאת הראיות, יוביל לריקון מתוכן של הסדר הרגיל… "

12.משכך, לא די בטענת המבקש כי חשיפת הראיה בשלב זה נדרשת בכדי שהנתבעים לא יוכלו להתאים גרסתם בתצהיריהם. יש להראות כי מתקיים חשש ממשי לשיבוש ראיות מצד הנתבעים. ראה: ער (חי) 46539-03-10, עו"ד קלרית וולף נ' עו"ד ליאור קן דרור (פורסם במאגר משפטי נבו).

13.במקרה דנן, המבקש לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק החלטה חריגה שיש בה כדי להפוך את סדר הבאת הראיות.

14.לא זו אף זו, המבקש לא הציג כל ראיה לקיומו של חשש ממשי לשיבוש ראיות מצד המשיבים , ככל שאותה ראיה תיחשף כבר עתה.

15. כן עיון בבקשה לא מעלה כל נימוק ממנו יש להסיק כי דחיית השימוש בראיות למועד אחר, תשרת את גילוי האמת יותר ממצב בו הראיות יגולו כבר עתה. מסקנה זו מתחזקת במיוחד נוכח העובדה כי בקשת המבקש, לא נתמכה בתצהיר המבקש.

16.כן יובהר כי האמור עולה בקנה אחד עם הרציו של תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991, לפיו דיון יעיל וניהול הליך תקין מתקיים כל אימת שבידי כל צד נמצאים כלל המסמכים והראיות של הצד שכנגד וכך הינו יכול להיערך להצגת גרסתו.

סיכום:

17.משלא הביא המבקש טעם מיוחד המצדיק חריגה מסדר הבאת הראיות ומשלא הצביע המבקש על חשש ממשי לשיבוש ראיות מצד המשיבים ככל שכלל הראיות ייחשפו בשלב זה, בקשתו נדחית.